<h1>שמות ז'</h1>
<h2>דף ס:</h2>
תשובה שהשבתי למונטפשליר כבודך יכריחני ומעלתך מגדרי תוציאני כל ימי גדרתי בעדי ולא אצא חוץ מגדרי לבל אשים דבורי במה שרבו בו החקירות עד אמצא איש נבון וחכם להוציאני ממבוכות הנסתרות, ועתה אתה אוחז בערפי להוציא מה שאין לי חפץ בו על פי, כי דברים אלו שאמרת אין לבבי מכיל חקירתם כי רבה מבוכתם ונפלאה ממני אמתתם לאמר מצאתי און לי ויש דברים שאסמוך על יסודותם, אבל מה אעשה ואהבתך ומעלתך הסיתו אותי לענות בחכמה נעלמה ויהי מה ואם לא ישיג לבבי עומקה ורומה. ואומר אני כי באמת פעם אחת שאלני אחד מאנשי החכמה אשר בארצכם על עשיית צורת אריה במתכת לרפואה והתרתי כי אמרתי שאיני רואה שום איסור בעשיית הצורה לרפואה. והבאתי לו ראיה מסלע שעל גבי הצינית ששנינו בפרק במה אשה יוצאה [שבת ס"ה ע"א] יוצאין בסלע שעל גבי הצינית, ואמרינן עלה בגמרא מאי צינית בת ארעא מאי שנא סלע אילימא דכל דקשי מעלי לה ליעביד ליה חספא ואי משום שוכתא ליעביד ליה טסא אלא משום צורתא ליעביד ליה פולסא אמר אביי כלהו מעלו לה כלומר הקושי ושוכתא וצורתא אלמא צורה לרפואה מותר. ואי משום צורת אריה ומשום לא תעשון אתי [שמות כ'] לא תעשון דמות שמשי המשמשין לפני במרום הא אמר אביי [ר"ה כ"ד ע"ב] לא אסרה תורה אלא דמות ארבע פנים בהדי אהדדי חוץ מפרצוף אדם. ואמרתי שגם מורנו הרב הגדול רבינו משה בר נחמן ז"ל היה מתיר ועושה ואין לנו גדול ממנו בחכמה ובמנין וביראת חטא. וכשהתרתי לא ידעתי שנפלה מחלוקת שם בחכמי הארץ שאין דרכי לענות על ריב ולא אחקרנו. ואחר מיכן באו אלי שאלות על זה מן החכמים החולקין לומר שהצורה לרפואה אסורה ודחו אותה ראיה שהבאתי מסלע שעל גבי הצינית אף על פי שדחו אותה בענין שאינו מתקבל כלל לה (והשבתי) [ולא השבתי] כדי שלא אכניס עצמי במחלוקתם שאם הן מנצחין זה את זה מה לי לנפול בדבריהם. אבל בעושה אותה בעונה ידועה כמדומה שעל זה לא נשאלתי ולא השבתי, ומכל מקום איני רואה שיאסרו לחלוטין כל הצורות וכל העונות וכל המעשים וכל הדבורים בכל ענין לא משום לא תעוננו [ויקרא י"ט] ולא משום לא תנחשו [שם] ולא משום מה שיראה כשוף או דרכי האמורי.
ואתה הפרזת על המדות ואמרת שחכם אחד אמר לך שיש ספר אחד בזה ושיש מן הצורות במתכת מיוחד וכורך בבגד צמר מיוחד ועושה להם הקטרה מיוחדת בשעוה או בדבר אחר ואין ספק כי זה מדרכי עבודה זרה, ואם באת להקטיר הצורה הקטנה שבספר ההוא תתיר הכל כי כל המינין נופלין תחת הסוג ובנין אב לכולם, אלו דבריך. ובאמת כל שיש שם הקטרה אסור שההקטרה והזיבוח והניסוך וההשתחואה ארבע עבודות אלו אסורין לכל עבודה זרה ואפילו לפעור [סנהדרין ס' ע"ב] אבל בלא כן אין לאסור הכל לפי שאני רואה בדברי חכמי התורה רצוני לומר בגמרא ובירושלמי דברים שהותרו מכללם כמו שאכתוב אליך. ומי יתן וידעתי חכם בארץ ואעשה לי רב עלי ואשמעיניה וישמיעני ובסתום חכמה בכל אלה יודיעני. ואדון בזה עמך וגם הרב הגדול מורה צדק הרב רבינו משה ברבי מימון ז"ל ולא כמשיב על דבריו ועל דבריך רק כחוקר ושואל אולי תמצא ארוכה למבוכה.
כתבת שהעושה צורה בשעה ידועה אפילו לרפואה עובר משום לא תעוננו שהתורה לא אסרה אלא דבר שיש בו קצת עיקר שיש בו כדי לטעות, אלו דבריך. ואפשר שהוא כן, אבל הרב ז"ל כתב בהפך שכן כתב בהלכות עבודה זרה [פי"א הט"ז] זה לשונו כל המאמין בדברים אלו ובכיוצא בהם ומחשב בלבו שהן אמת אבל התורה אסרה אותם אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתם שלמה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם חכמה אלא דברי תוהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו דברי דרכי האמת (בכללם) [בגללן] ומפני זה (אסרה) [אמרה] תורה כשהזהירה על כל אלו הדברים [דברים י"ח] תמים תהיה עם ה' אלהיך ע"כ לשונו. וכפל עוד זה בפרק ל"ז בספר המורה [ח"ג] זה לשונו והמעשים האלה אשר יעשו המכשפים אין ההיקש נותן אותם ולא יאמין [ה]שכל שהם יחייבו דבר כלל. עוד חזר וחזק דברים אלה בספר המורה. ואלו היה בידנו להכריע היה נראה יותר כמו שאמרת לפי שאמרו בפרק חלק [סנהדרין ק"א ע"א] שרי שמן ושרי בצים נשאלין מהן בשבת מפני שמכזבין וכן באוב וידעוני בשאול [שמואל א' כ"ח] ובחרטומי מצרים שהעידה התורה השלמה שעשו בלטיהם ובלהטיהם
<h2>דף סה:</h2>
תשובה שהשבתי למונטפשליר כבודך יכריחני ומעלתך מגדרי תוציאני כל ימי גדרתי בעדי ולא אצא חוץ מגדרי לבל אשים דבורי במה שרבו בו החקירות עד אמצא איש נבון וחכם להוציאני ממבוכות הנסתרות, ועתה אתה אוחז בערפי להוציא מה שאין לי חפץ בו על פי, כי דברים אלו שאמרת אין לבבי מכיל חקירתם כי רבה מבוכתם ונפלאה ממני אמתתם לאמר מצאתי און לי ויש דברים שאסמוך על יסודותם, אבל מה אעשה ואהבתך ומעלתך הסיתו אותי לענות בחכמה נעלמה ויהי מה ואם לא ישיג לבבי עומקה ורומה. ואומר אני כי באמת פעם אחת שאלני אחד מאנשי החכמה אשר בארצכם על עשיית צורת אריה במתכת לרפואה והתרתי כי אמרתי שאיני רואה שום איסור בעשיית הצורה לרפואה. והבאתי לו ראיה מסלע שעל גבי הצינית ששנינו בפרק במה אשה יוצאה [שבת ס"ה ע"א] יוצאין בסלע שעל גבי הצינית, ואמרינן עלה בגמרא מאי צינית בת ארעא מאי שנא סלע אילימא דכל דקשי מעלי לה ליעביד ליה חספא ואי משום שוכתא ליעביד ליה טסא אלא משום צורתא ליעביד ליה פולסא אמר אביי כלהו מעלו לה כלומר הקושי ושוכתא וצורתא אלמא צורה לרפואה מותר. ואי משום צורת אריה ומשום לא תעשון אתי [שמות כ'] לא תעשון דמות שמשי המשמשין לפני במרום הא אמר אביי [ר"ה כ"ד ע"ב] לא אסרה תורה אלא דמות ארבע פנים בהדי אהדדי חוץ מפרצוף אדם. ואמרתי שגם מורנו הרב הגדול רבינו משה בר נחמן ז"ל היה מתיר ועושה ואין לנו גדול ממנו בחכמה ובמנין וביראת חטא. וכשהתרתי לא ידעתי שנפלה מחלוקת שם בחכמי הארץ שאין דרכי לענות על ריב ולא אחקרנו. ואחר מיכן באו אלי שאלות על זה מן החכמים החולקין לומר שהצורה לרפואה אסורה ודחו אותה ראיה שהבאתי מסלע שעל גבי הצינית אף על פי שדחו אותה בענין שאינו מתקבל כלל לה (והשבתי) [ולא השבתי] כדי שלא אכניס עצמי במחלוקתם שאם הן מנצחין זה את זה מה לי לנפול בדבריהם. אבל בעושה אותה בעונה ידועה כמדומה שעל זה לא נשאלתי ולא השבתי, ומכל מקום איני רואה שיאסרו לחלוטין כל הצורות וכל העונות וכל המעשים וכל הדבורים בכל ענין לא משום לא תעוננו [ויקרא י"ט] ולא משום לא תנחשו [שם] ולא משום מה שיראה כשוף או דרכי האמורי.
ואתה הפרזת על המדות ואמרת שחכם אחד אמר לך שיש ספר אחד בזה ושיש מן הצורות במתכת מיוחד וכורך בבגד צמר מיוחד ועושה להם הקטרה מיוחדת בשעוה או בדבר אחר ואין ספק כי זה מדרכי עבודה זרה, ואם באת להקטיר הצורה הקטנה שבספר ההוא תתיר הכל כי כל המינין נופלין תחת הסוג ובנין אב לכולם, אלו דבריך. ובאמת כל שיש שם הקטרה אסור שההקטרה והזיבוח והניסוך וההשתחואה ארבע עבודות אלו אסורין לכל עבודה זרה ואפילו לפעור [סנהדרין ס' ע"ב] אבל בלא כן אין לאסור הכל לפי שאני רואה בדברי חכמי התורה רצוני לומר בגמרא ובירושלמי דברים שהותרו מכללם כמו שאכתוב אליך. ומי יתן וידעתי חכם בארץ ואעשה לי רב עלי ואשמעיניה וישמיעני ובסתום חכמה בכל אלה יודיעני. ואדון בזה עמך וגם הרב הגדול מורה צדק הרב רבינו משה ברבי מימון ז"ל ולא כמשיב על דבריו ועל דבריך רק כחוקר ושואל אולי תמצא ארוכה למבוכה.
כתבת שהעושה צורה בשעה ידועה אפילו לרפואה עובר משום לא תעוננו שהתורה לא אסרה אלא דבר שיש בו קצת עיקר שיש בו כדי לטעות, אלו דבריך. ואפשר שהוא כן, אבל הרב ז"ל כתב בהפך שכן כתב בהלכות עבודה זרה [פי"א הט"ז] זה לשונו כל המאמין בדברים אלו ובכיוצא בהם ומחשב בלבו שהן אמת אבל התורה אסרה אותם אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתם שלמה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם חכמה אלא דברי תוהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו דברי דרכי האמת (בכללם) [בגללן] ומפני זה (אסרה) [אמרה] תורה כשהזהירה על כל אלו הדברים [דברים י"ח] תמים תהיה עם ה' אלהיך ע"כ לשונו. וכפל עוד זה בפרק ל"ז בספר המורה [ח"ג] זה לשונו והמעשים האלה אשר יעשו המכשפים אין ההיקש נותן אותם ולא יאמין [ה]שכל שהם יחייבו דבר כלל. עוד חזר וחזק דברים אלה בספר המורה. ואלו היה בידנו להכריע היה נראה יותר כמו שאמרת לפי שאמרו בפרק חלק [סנהדרין ק"א ע"א] שרי שמן ושרי בצים נשאלין מהן בשבת מפני שמכזבין וכן באוב וידעוני בשאול [שמואל א' כ"ח] ובחרטומי מצרים שהעידה התורה השלמה שעשו בלטיהם ובלהטיהם
<h2>דף קא.</h2>
תשובה שהשבתי למונטפשליר כבודך יכריחני ומעלתך מגדרי תוציאני כל ימי גדרתי בעדי ולא אצא חוץ מגדרי לבל אשים דבורי במה שרבו בו החקירות עד אמצא איש נבון וחכם להוציאני ממבוכות הנסתרות, ועתה אתה אוחז בערפי להוציא מה שאין לי חפץ בו על פי, כי דברים אלו שאמרת אין לבבי מכיל חקירתם כי רבה מבוכתם ונפלאה ממני אמתתם לאמר מצאתי און לי ויש דברים שאסמוך על יסודותם, אבל מה אעשה ואהבתך ומעלתך הסיתו אותי לענות בחכמה נעלמה ויהי מה ואם לא ישיג לבבי עומקה ורומה. ואומר אני כי באמת פעם אחת שאלני אחד מאנשי החכמה אשר בארצכם על עשיית צורת אריה במתכת לרפואה והתרתי כי אמרתי שאיני רואה שום איסור בעשיית הצורה לרפואה. והבאתי לו ראיה מסלע שעל גבי הצינית ששנינו בפרק במה אשה יוצאה [שבת ס"ה ע"א] יוצאין בסלע שעל גבי הצינית, ואמרינן עלה בגמרא מאי צינית בת ארעא מאי שנא סלע אילימא דכל דקשי מעלי לה ליעביד ליה חספא ואי משום שוכתא ליעביד ליה טסא אלא משום צורתא ליעביד ליה פולסא אמר אביי כלהו מעלו לה כלומר הקושי ושוכתא וצורתא אלמא צורה לרפואה מותר. ואי משום צורת אריה ומשום לא תעשון אתי [שמות כ'] לא תעשון דמות שמשי המשמשין לפני במרום הא אמר אביי [ר"ה כ"ד ע"ב] לא אסרה תורה אלא דמות ארבע פנים בהדי אהדדי חוץ מפרצוף אדם. ואמרתי שגם מורנו הרב הגדול רבינו משה בר נחמן ז"ל היה מתיר ועושה ואין לנו גדול ממנו בחכמה ובמנין וביראת חטא. וכשהתרתי לא ידעתי שנפלה מחלוקת שם בחכמי הארץ שאין דרכי לענות על ריב ולא אחקרנו. ואחר מיכן באו אלי שאלות על זה מן החכמים החולקין לומר שהצורה לרפואה אסורה ודחו אותה ראיה שהבאתי מסלע שעל גבי הצינית אף על פי שדחו אותה בענין שאינו מתקבל כלל לה (והשבתי) [ולא השבתי] כדי שלא אכניס עצמי במחלוקתם שאם הן מנצחין זה את זה מה לי לנפול בדבריהם. אבל בעושה אותה בעונה ידועה כמדומה שעל זה לא נשאלתי ולא השבתי, ומכל מקום איני רואה שיאסרו לחלוטין כל הצורות וכל העונות וכל המעשים וכל הדבורים בכל ענין לא משום לא תעוננו [ויקרא י"ט] ולא משום לא תנחשו [שם] ולא משום מה שיראה כשוף או דרכי האמורי.
ואתה הפרזת על המדות ואמרת שחכם אחד אמר לך שיש ספר אחד בזה ושיש מן הצורות במתכת מיוחד וכורך בבגד צמר מיוחד ועושה להם הקטרה מיוחדת בשעוה או בדבר אחר ואין ספק כי זה מדרכי עבודה זרה, ואם באת להקטיר הצורה הקטנה שבספר ההוא תתיר הכל כי כל המינין נופלין תחת הסוג ובנין אב לכולם, אלו דבריך. ובאמת כל שיש שם הקטרה אסור שההקטרה והזיבוח והניסוך וההשתחואה ארבע עבודות אלו אסורין לכל עבודה זרה ואפילו לפעור [סנהדרין ס' ע"ב] אבל בלא כן אין לאסור הכל לפי שאני רואה בדברי חכמי התורה רצוני לומר בגמרא ובירושלמי דברים שהותרו מכללם כמו שאכתוב אליך. ומי יתן וידעתי חכם בארץ ואעשה לי רב עלי ואשמעיניה וישמיעני ובסתום חכמה בכל אלה יודיעני. ואדון בזה עמך וגם הרב הגדול מורה צדק הרב רבינו משה ברבי מימון ז"ל ולא כמשיב על דבריו ועל דבריך רק כחוקר ושואל אולי תמצא ארוכה למבוכה.
כתבת שהעושה צורה בשעה ידועה אפילו לרפואה עובר משום לא תעוננו שהתורה לא אסרה אלא דבר שיש בו קצת עיקר שיש בו כדי לטעות, אלו דבריך. ואפשר שהוא כן, אבל הרב ז"ל כתב בהפך שכן כתב בהלכות עבודה זרה [פי"א הט"ז] זה לשונו כל המאמין בדברים אלו ובכיוצא בהם ומחשב בלבו שהן אמת אבל התורה אסרה אותם אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתם שלמה, אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם חכמה אלא דברי תוהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו דברי דרכי האמת (בכללם) [בגללן] ומפני זה (אסרה) [אמרה] תורה כשהזהירה על כל אלו הדברים [דברים י"ח] תמים תהיה עם ה' אלהיך ע"כ לשונו. וכפל עוד זה בפרק ל"ז בספר המורה [ח"ג] זה לשונו והמעשים האלה אשר יעשו המכשפים אין ההיקש נותן אותם ולא יאמין [ה]שכל שהם יחייבו דבר כלל. עוד חזר וחזק דברים אלה בספר המורה. ואלו היה בידנו להכריע היה נראה יותר כמו שאמרת לפי שאמרו בפרק חלק [סנהדרין ק"א ע"א] שרי שמן ושרי בצים נשאלין מהן בשבת מפני שמכזבין וכן באוב וידעוני בשאול [שמואל א' כ"ח] ובחרטומי מצרים שהעידה התורה השלמה שעשו בלטיהם ובלהטיהם
